פסק-דין בתיק עת"מ 001107/05

1.       העותרים, עמותה הפועלת לקידום ערכי שקיפות ודמוקרטיה ומנהלה, שהוא עיתונאי ופרשן פוליטי בעיסוקו, פנו למשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") בבקשה למסור להם את שמות המועמדים למשרות ותפקידי דירקטורים בחברות ממשלתיות אשר נפסלו לכהונה או לתפקיד, ע"י המשיבה 2 (להלן: "הועדה") "החל מיום עלייתו של ראש הממשלה שרון לשלטון במרץ 2001".

כן ביקשו העותרים מידע אודות "המשרה שהם (המועמדים - נ.י.) ביקשו לקבל, זהות השר שהציע אותם ועילת הפסילה".

את בקשתם סמכו העותרים על הוראות חוק חופש המידע.

בקשה זו נדחתה ע"י הממונה על חופש המידע אצל המשיבה אשר הבהיר במכתבו לעותרים מיום 8.6.04 כדלקמן:

"כפי שנמסר לך בעבר, עמדת רשות החברות הממשלתיות הינה כי בהתאם לסעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע, רשות ציבורית לא תמסור מידע שמסירתו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). בחוק הגנת הפרטיות מסויגת הגנת הפרטיות שעה שבפגיעה יש עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין (ראה סעיף 18(ד) לחוק הגנת הפרטיות).

לאחר התייעצות עם משרד המשפטים אנו סבורים כי מסירת שמות, פרטים ומידע אודות מועמדים אשר לא מונו לכהונתם (בין משום שהועדה לבדיקת מינויים לא אישרה את מינויים, בין משום שמשכו את מועמדותם ובין מכל סיבה אחרת), כמבוקש על ידך, מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, ואין עניין ציבורי המצדיק פגיעה זו. לפיכך, לא נמסרים לך שמות המועמדים אשר מועמדותם לכהונה לא אושרה. מאידך גיסא, מוינו המועמדים שלא אושרו בהתאם לזהות המשרדים האחראיים לענייני החברה הממשלתית בה הודעו לכהן המועמדים. לפיכך, מן הנתונים שלהלן ניתן ללמוד במישרין כמבוקש במכתבך שבסימוכין, אילו שרים הציעו את המועמדים שלא אושרו בידי הועדה. זאת מבלי לפגוע בזכותם לפרטיות של המועמדים שאינם ממלאים היום כל תפקיד ציבורי בחברות ממשלתיות".

(נספח ב' לתגובת המשיבות לעתירה).

תשובה זו, אליה צורף נספח  המפרט את מספר המועמדים שלא אושרו במשרדי הממשלה השונים, ואשר הגיעה לעותרים באחור מטעמים שונים, לא סיפקה את העותרים ומכאן עתירתם לפי סעיף 17 לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998. 

בעתירתם מבקשים העותרים את התערבותו של בית המשפט, על פי הסמכות שהוקנתה לו בסעיף 17(ד) לחוק, ע"י מתן הוראות למשיבה למסור את מלוא המידע שהתבקש על ידם, ולא להסתפק במידע החלקי שנמסר בפועל (ראה הנספח לתגובה מיום 8.6.04).

2.      חוק חופש המידע העניק (בסעיף 1 שבו) לכל "אזרח ישראלי או תושב" את "הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה".

אין חולק כי המשיבה והועדה, הפועלת מכח סעיף 18 ב' לחוק החברות הממשלתיות 1975, הן "רשות ציבורית", כמשמעותו של מונח זה בסעיף 2 לחוק חופש המידע ועל כן עומדת לעותרים הזכות לקבל מהן מידע "בהתאם להוראות חוק זה".

סעיף 9 לחוק (כמו גם סעיף 8 שבו) מסייג, או מגביל, את הזכות הכללית לקבלת מידע וקובע סוגי מידע אותם מנועה הרשות הציבורית למסור (סעיף 9(א)), כמו גם סוגי מידע אחרים, אותם רשאית היא לסרב למסור, על פי שיקול דעתה, כמפורט בסעיף 9(ב) לחוק.

סעיף 9(א)(3) אוסר על הרשות הציבורית באופן קטיגורי למסור:

"מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין".

     3.    על הוראת דין זו מבססות המשיבות את סרובן למסור לעותרים מידע  נוסף, מעבר לזה שנמסר להם בנספח למכתב המשיבה מיום 8.6.04.

הממונה על חופש המידע סבר, כי מסירת שמות מועמדים שלא מונו לכהונתם, מהווה פגיעה בפרטיותם וכי אין ענין ציבורי שיצדיק פגיעה כזו.

העותרים, לעומת זאת, סבורים כי אין בחשיפת שמות המועמדים הנ"ל משום פגיעה בפרטיותם כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. בכל מקרה, כך לטענתם, גובר הענין הציבורי בגילוי המידע על הטעם שהביא לדחיית בקשתם, היינו על החובה להגן על פרטיותם של המועמדים שלא מונו לתפקיד, ועל כן מוסמך בית המשפט להורות על גילוי המידע לפי סעיף 17(ד) לחוק, אף אם יש בכך משום פגיעה בפרטיות. 

4.   פגיעה  בפרטיות:

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 אוסר על "פגיעה בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו".